היה שותף
התפיסה הטיפולית

יצירת קהילה טיפולית כחברת שווים בעלת אווירה ואתוס משפחתיים.
המסגרת בעלת מאפיינים משפחתיים שחבריה נמצאים בשלבים שונים של לקיחת אחריות על זולתם ועל עצמם.

הטיפול אינו מתקיים ב SETTING  טיפולי קונבנציונלי אלא כל אורח החיים הוא טיפולי שיקומי :

  • יצירת חוויה מתקנת של התא המשפחתי בדרך של קבלה ללא תנאי של האדם בתוך מערכת כללי עשה ואל תעשה שנוצרו ע"י חברת השווים. חוויה זו מעניקה תחושה של ביטחון, מוגנות, נאמנות והמשכיות.
    המסגרת ניתנת ללא תנאי וללא מגבלת זמן כל עוד יש צורך בה כמסגרת משפחתית אלטרנטיבית.
  • מגוון תעסוקות המאפשר פיתוח תחושת מסוגלות, לקיחת אחריות, שייכות ועוד המביא להשגת מעמד בקבוצת השווים דרך תרומה לקהילה.
  • יצירת מודלינג להזדהות עם בוגרי החווה ששיקמו עצמם, בדרך של מעורבות מתמשכת ומתמדת של בוגרי החווה בחיי הקהילה ובהליך הטיפולי.
  • הכוונת חניכי הקהילה לשרת שירות צבאי איכותי, המהווה אתגר אישי עבורם, חוויה מתקנת בקשר עם הממסד ופתיחת ערוצי קבלה של החברה את הבוגר כתורם ומוערך באופן חיובי מבחינת נורמות חברתיות מקובלות.
  • קיום מסגרות חוץ אלטרנטיביות קטנות יותר, המהווה תהליך שיקום פרטני ורשת ביטחון בנקודות זמן קריטיות על מנת לאפשר שילוב מקסימלי לאחר מכן בקהילה.
    מסגרות החוץ מופעלות ע"י הבוגרים ובפיקוח של הנהלת החווה.
  • נכונות למצוא פתרונות יצירתיים ולגייס בזמן אמת את המשאבים הנדרשים לביצועם.
    (כך לדוגמה על מנת לסגור מעגל ריגשי משמעותי, הוטס אחד הנערים לחו"ל מנת שיקים קבר אימו שקבר אותה בעבר במו ידיו וללא מצבה).
  • אין לגיטימציה לשיתוק הנובע מתחושת מסכנות וחוסר אונים.
    חברת השווים שחוותה בחלקה חוויות דומות, מקרינה אמפטיה והבנה אך מעודדת לצאת מתחושת חוסר האונים והמוצא.
  • אורח החיים הטיפולי מאורגן ומובל ע"י צוות מקצועי הכולל : מנהל החווה, עו"ס, פסיכולוג/ית, יועצת חינוכית, מנהל/ת בי"ס והבוגרים האחראיים על התחומים השונים בחווה.
    יש שיתוף פעולה עם פסיכיאטר חיצוני.

שלבים טיפוליים:

תהליך הקבלה:

  • ראיון קבלה :
    בראיון משתתפים ותיקי הקהילה ביחד עם מנהל החווה, הפסיכולוגית והעו"ס.
    הראיון מתקיים באוירה לא פורמלית מחוץ לחווה. בתום הראיון מחליטים על קבלה או אי קבלה של המועמד.

  • שיחת היכרות ראשונית :
    מתבצע על ידי בוגרי הקהילה שהינם חברי עמותה.
    במהלך הפגישה מוסברים כללי החיים בחווה ע"י קבוצת השווים ובשפתם.

שלבי ההסתגלות בחווה:

  • ניפוץ הסטיגמות: נמשך כשבועיים.
    במהלך תקופה זו הנער אינו מחויב ליטול חלק באף אחת מפעולות היום יום, ואינו מחויב בשמירת סדר יום כלשהו.
    כצופה מהצד לומד הנער את הכללים הלא כתובים וסופג מהאווירה הכללית.

  • הסתגלות לחיי הקהילה : כשלושה חודשים.
    שילוב בחיי היום יום בדרך יצירת מוטיבציה אצל הנער ע"י הנעה, לחץ קבוצתי ומודלינג.
    בשלב זה בדרך כלל חובר אליו אחד מהנערים הותיקים יותר בחווה, בעל רקע דומה, ומלמד אותו בקריאת המציאות של חברת השווים, ומסייע לו בהשתלבותו בחווה.
    במקביל מקיים איתו הצוות הטיפולי של החווה שיחות פרטניות בהתאם להתקדמותו בתוך התהליך השיקומי.
    בתקופה זו ממקם הנקלט פיזית את חדרו ויוצר סביבה אישית המהווה את ניצוץ תחושת השייכות.
    הנער הוא שאחראי על שיפוץ הקרוואן שלו וכך לא רק שהוא מתחבר למקום אלא גם מתחיל להכיר נערים נוספים בהם הוא נעזר לצורך זה.

  • בניית התוכנית הטיפולית :
    בשלב ולאחר שהצוות הכיר את הנקלט, בחן והעריך מקרוב את מצבו ומאפייניו האישיותיים, נבנית התוכנית הטיפולית הכוללת : הכוונה לתעסוקה, בניית סדר יום ובניית תוכנית לימודית מתאימה המתבצעת בלמידה פרטנית.

  • השתלבות, הפנמה ותחילת תהליך השיקום:
    שלב הנמשך באופן אינדיווידואלי בהתאם לכוחותיו ויכולותיו.
    שלב זה הינו מעבר ממצב מגיב ליוזם בחיי הקהילה.
    בד"כ מתבטא שלב זה בין השאר גם עלייה במסוגלות להתמיד במילוי מטלות הקהילה. הוא מרגיש מוגן ולכן מוכן

       יותר להתמודד ולשתף אחרים בעברו ובמכאוביו.
       שלב זה מתאפיין  מעצם טיבו בעליות ומורדות בחוסר יציבות רגשית.

  • עקב פגיעה ראשונית עמוקה ביתר התפתח אצל הנערים הנקלטים חוסן רגשי שאינו מאפשר הפנמה ברמה של תקשורת וורבלית, היותר מתאימה לגילם הביולוגי. שיטת הטיפול והשיקום המובילה המופעלת בחווה היא שיטת ה- "MIRRORING " כאשר התנהגותו של הנער משתקפת בתגובות של בני גילו בעיקר, כמו במראות רבות, ומאפשרת לו לחוש וללמוד את תוצאותיו של התנהגותו בדרך חוויתית.
    בשלב הבא, הנער בעצמו ישמש כמראה אקטיבית לנקלטים חדשים.
  • שלב הובלה ונטילת אחריות על הבית ועל עצמו:
    שלב זה נמשך בשאיפה עד לשירות הצבאי. שלב זה מתאפיין ביציבות רגשית והתנהגותית גדולה יותר, של לקיחת אחריות על נערים צעירים ממנו, מגדיר את מקומו כמוביל בתחום מסוים בקהילה.
    שלב זה מאופיין בחוויה הדדית של הנער ושל הבית של נזקקות הדדית; לא רק הנער נזקק למקום אלא גם המקום נזקק ונסמך על הנער, דבר המעצים את תחושת השייכות, ושל נטילת אחריות על המקום והקהילה.
    בשלב זה חלק מהנערים מנהלים או מקימים ענפי תעסוקה בחווה.
    הם מתחילים לקבל את הממסד והחברה החיצונית.

  • שלב ההשתלבות בממסד ובחברה החיצונית:
    תהליך של מחילה והשלמה עם החברה ועם העבר.
    הנערים מתקבלים כחברים בעמותת שדה בר. החברות בעמותה מהווה טקס מעבר מחברת השווים של הקהילה אל החברה החיצונית.
    הם משתלבים בשירות הצבאי (תוך כדי ממשיכים בדר"כ להתגורר בחווה בסופי שבוע ובחופשות מהצבא)
    והופכים לדמות לחיקוי עבור נערי הקהילה, דרך השירות הקרבי והתמודדות עם קשיים ומאמצים בחברה החיצונית.

  • שלב החזרה לחיים אזרחיים:
    העמותה עוזרת לבוגר להשתלב בחברה האזרחית בדרך ובצורה בה בחר, זאת באמצעות בין השאר מלגות לימודים, סיוע במגורים ובמציאת עבודה. חלק מהבוגרים בוחרים להתגורר בשלב זה בדירות העמותה ולשמש כחונכים לנערי החווה. חלקם מתגוררים בחווה וחלקם יוצאים לעצמאות מלאה.

'לוקחים אחריות על החיים'. הנערים שלנו.

ניווט מהיר:

דרכי טיפול:

יצירת קשר:

  • © כל הזכויות שמורות ל'חוות שדה בר' 2020